תרבות הקעקועים הלכה וגדלה עם השנים, אך אין זה סוד שמקורה טמון בתרבויות עתיקות יומין שמכתיבות היסטוריה מזה זמן רב. לא משנה אם מדובר בקעקוע הראשון שלכם או בעשירי – קעקועי תרבויות הם אמנות בעלת משמעות עצומה והם תמיד מסקרנים ומושכים. לא משנה היכן תבקשו להתקעקע, מקעקעים בישראל תמיד שמחים להענות לבקשה להתקעקע ולהנציח תרבויות סובבות עולם!
ובכן, כך הכל התחיל..
האגדה מספרת על מטאורה, אחד מהאבות המאורים הקדומים, שבאחד מהויכוחים עם אשתו היא נטשה אותו ועברה לגור יחד עם אביה בעולמות הגבוהים. מטאורה עקב אחריה לשם, לפגוש את אביה שעסק באותה העת בקישוט ביתו בעזרת גילופי עץ. הוא התרשם כל-כך מיופיים עד שביקש ממנו שיצייר על גופו את אותם העיטורים בתקווה שימצאו חן בעיני אשתו והיא תתרצה ותחזור אליו. אביה עשה כבקשתו אך בדרכו אליה ירד גשם והציורים נמחקו. הוא שב אליו וביקש ממנו לחרוט אותם על גופו, כך שלא ירדו לעולם. לאחר מאמצים וסבל רב הושלמה המשימה – אשתו של מטאורה שראתה את סבלו חשה את מסירותו אליה ושבה אליו לבסוף.
משם החל מנהג הקעקועים נפוץ בכל אזור האוקיינוס הפסיפי עד צפון אוסטרליה; המערביים הראשונים שהגיעו לאזור זה במאה ה – 16 נדהמו מיופיים של הקעקועים ולקחו איתם חזרה מזכרות יצירתיות.
קעקועים פולינזיים
קפטן קוק היה אחד מאותם ימאים אירופיים שבלט בפעילותו באזור, כאשר פולינזיה הייתה מוקד פעילותו. קפטן קוק היה זה שתבע את המושג "טאטו" הנגזר מהמילה הטהיטית טאוטאו.
קעקוע טיקי – הטיקי הוא מוטיב פופולארי מאד בתרבות הקעקועים הפולינזית. מסופר כי הטיקי נברא ע”י האלים והוא ככל הנראה האב הקדמון של כל הפולינזים; עם השנים הוא יצר לעצמו בת זוג ממים ואדמה. בד”כ הטיקי יורכב ממגוון של דוגמאות שונות המייצגות את כל אברי הפנים וגוף כמו פאזל. לעיתים הוא יורכב ממוטיבים שונים של צמחים או בעלי-חיים.
קעקועי צב ולטאה – שניהם קעקועים בעלי חשיבות רבה! בעבר קיעקעו לטאה רק על פניהם של גברים בעלי דרג גבוה. לעומת זאת, הצב הוא קעקוע נפוץ מאד אך עבר גלגולים ושינויים רבים עד שכבר קשה לזהותו בצורתו המקורית. יש הטוענים כי מוטיב הלטאה ('מוהו' בפולינזית) הוא זה שגרם להתפתחות קעקועי המוקו בתרבות המאורית (בהמשך).
קעקוע ציפור – אצל גברים, נהוג לקעקעו על הכתף, בעוד אצל נשים היה נהוג לקעקעו על האצבע המורה. ללא קעקוע זה לא יכלו הנשים להשתתף בטקסים הפולחניים.
קעקועים מאוריים – טא מוקו
כחלק ממסעו של קפטן קוק, הוא מגיע לניו – זילנד, שם הוא פוגש בשבט המאורי; פניהם המקועקעים הטילו איימה על משלחתו של קוק! איכות וכמות הקעקועים היוותה סמל סטטוס. הקעקועים שיקפו את אומץ ליבו של הלוחם, את השיגיו והשיגי אבותיו; קעקועי פנים אלו נקראים מוקו (moko) וכל קעקוע היה כמו טביעת אצבע ייחודית לאותו אדם.
ההבדל בין טא מוקו לטאטו
'טאטו' היא מסורת של החדרת דיו מתחת לעור בעזרת מחט או חפץ חד אחר (כבתרבות המודרנית). 'מוקו' לעומת זאת, הוא מנהג של צילוק וסימון הגוף בכדי לשקף את אילן היוחסין וההשתייכות השבטית של הלובש אותו. מבחינה תרבותית מוקו הוא הצהרת שייכות. לרוב, הסימנים מהווים משמעות בין דורית שהועברה מאב לבן ומספרת על עבר השושלת של העונד אותו.
קעקועים אינדיאניים – האידה
ההאידה (Haida) הם שבט אינדיאני החיים לאורך חלקו הצפוני של החוף הפסיפי של יבשת אמריקה הצפונית, הטריטוריה שלהם משתרעת ע”פ קנדה וארה”ב יחד. בתרגום לעברית, משמעות השם האידה הוא "האיים של העם".
קעקועים אינדיאניים נפוצים מאוד בתרבות הקעקועים המודרנית, כיוון שמדובר באמנות קלאסית ייחודית; יש שיגידו כי אמנות קעקועי ההאידה הם פאר היצירה של אמריקה הצפונית! דוגמאות הקעקועים לרוב בולטות מאד, בעלות קווים נקיים ומצטיינות בשיווי משקל ויזואלי.